אחדותנו כעם

רבות דובר על אחדות עם ישראל בחשיבות עליונה.

כוחנו באחדותנו זה המסר גם מלמעלה.

צריך לדעת ולרצות לחבק גם את מי שלא מתאים לעמדותינו, למחשבותינו.

כי כך נתחזק.

החשיבות היא גדולה על מנת שנתאחד יותר חזק.

יחד עם זאת, השלום מתחיל בתוכנו קודם כל.

בתקופה כזאת ,ברגע שאני יוצא לחבק את העם שלי, בכל מקום שהנפש שלי חפצה לתרום ולהיות, לסייע, שם יש לגעת גם בריפוי של השלום הפנימי שלי.

יש לשים לב גם לתכנים שאני ,נמשך" אליהם יותר בליבי, בנפשי, שם גם בתוכי יש חלל שזקוק לריפוי. אולי פחד, אולי חשש על היקרים לי. חשש שקיים גם לפני פרוץ המלחמה.

חפשו בתוככם שיקופים למצבים שאתם חווים בחוץ, במדיה, בסיוע, תכנים שהלב נמשך אליהם בחוץ - חפשו פנימה אולי תמצאו הקבלה לתוכן מסוים בתוככם שזקוק גם לאהבה וריפוי.

לעיתים, בעתות משבר גדולות, הלב יוצא החוצה אל אלה שזקוקים. במבט פנימה אוכל ללמוד גם על הצורך שלי. מעין שיקוף לתוכן שקיים בתוכנו שזקוק גם לאור.

דוגמא לשיקוף של צורך חיצוני עם הקבלה לצורך פנימי:

אני רוצה לצאת לחבק, לעטוף, לתת אהבה לאנשים שנפגעו. (החוצה)

אני מזהה צורך בתוכי גם, ממקום אחר לגמרי, לחוות אהבה גדולה, חיבוק מהלב. (פנימה)

זה הזמן להטעין קודם כל את עצמנו על מנת לסייע ממקום של אור גדול יותר שמכוון גם פנימה

דוגמא נוספת: אני חווה פחד גדול בגלל המצב , מאיבוד שליטה, פחד על החיים. (פחד חיצוני)

אני מוצא הקבלה לפחד כזה , שקשור לסיטואציה אחרת שהיה מונח אצלי ולא נוהל רגשית (פנימי)

בעזרת מודעות גדולה שלנו נוכל ל"העניק " לעצמנו רגעי ריפוי של אור.

כמו הארה שנכנסת, שהבנו משהו בגלל שהמצב בחוץ כ"כ חזק הוא יכול להאיר לנו על מקומות חשוכים גם בתוכנו.

נסו להאיר על המקומות הללו בעזרת מודעות והקשבה לעצמכם

בכל מצב של חושך, יש גם אור חזק שמנסה להתקרב.

תנו לו להכנס לחלקים שבנו שזקוקים לריפוי. והחוץ מהווה רק שיקוף לכך.